הוזמנתי לאכול נשוּף, זוֹם בביתה של מזל, ולא שיערתי שתכניס אותי אל עולמות בחייה כבמנהרת הזמן. אל קורות חייה עתירי התהפוכות ומוכות הגורל של הילדה סעדה – היא מזל, שנחלצה במזל מתלאות תימן.

מזל, הגיבורה הראשית שרוב הספר מתרחש בתקופת ילדותה ובראשית התבגרותה, חוותה גירוש והזנחה בבית סבה סאלם, בריחה וחטיפה אל שבט בדווי, טביעה ונטישה מצד משפחתה, מסתור בבית מוסלמי ונישואי הצלה משמד בגיל תשע. וכשעלתה לארץ ישראל, נאלצה להתמודד שוב עם חבלי הקליטה במעברות, ויחסו של הממסד הישראלי לעולי תימן.

הספר מתאר בצבעים עזים את תרבותה של קהילת יהודי תימן, מסורותיה וחיי היום יום שלה, ואת יחסיהם לשכניהם המוסלמים. במידה רבה, הוא גם סיפור מאבקה של האישה היהודייה בתימן של שנות ה-40 של המאה העשרים בקהילות יהודי תימן בכלל. ללא כחל וסרק, הוא מציג את מעמדה הנחות של האישה בתימן כמשרתת של בעלה. אולם, עפייה, אמה של סעדה, מתמודדת באומץ לב ובעצמאות מפתיעים, לפעמים גם תוך מרידה בשלטון הגברים. היא לא רק מתקוממת על תפקידה בחברה המסורתית, אלא גם מעזה לקשור ידידות אמיצה עם אישה מוסלמית, הסובלת מגורל דומה לשלה.

זהו סיפור על חיי נדודים, מלאי תהפוכות גורל, וניצחונה של אהבה והתפייסות בין אם ובתה, שנסיבות וגורל הפרידו ביניהן.